פרידה מאבא

שם הסיפור: הפרידה מאבא

מאת: גליה פרי

 

כמו כל יום בכל בוקר וצהריים, אבא לקח את גליה לגן גם הבוקר.

גליה קמה, אבא ארגן אותה ודאג לה לארוחת בוקר לפני היציאה. לחם עם

שוקולד, כמו שאהבה, וכוס שתיה.

הם יצאו יחד יד ביד אל הגן. אבא ובת.

מזג האויר נעים, השמש זורחת והרחוב מתמלא באנשים.

גליה ואבא חוצים את פארק השעשועים, שמדי פעם, בשבת, היא מבלה בו

עם ההורים או עם סבא וסבתא ומשחקת במשחקים.

הם עוברים בשביל המוביל אל הגן שמצידו פרחים.

גליה נעצרת. ניגשת אל הפרחים. היא רואה שהפרחים בצבע סגול.

אבא מסביר לה שלפרחים הללו קוראים סיגליות. גליה מריחה אותם ואומרת

לאבא: "אחחח איזה ריח טוב יש להם. תריח אבא". אבא מריח והם

ממשיכים ללכת. גליה מרגישה בטוחה.

כשהגיעו לגן:

אני הולך לעבודה גליה .

אתה תגיע בצהריים לקחת אותי ?

כן. כמו אתמול ושלשום.

בסדר, אבא.

אבא נתן ל גליה נשיקה ונפרד ממנה לשלום.

אבא המשיך לעבודה וגליה שיחקה עם החברים, השתתפה במפגש, אכלה

ויצאה אל החצר. שם, בחצר, רותי רבה עם גליה על המגלשה. בהתחלה

היה זה ריב קולני, אך מהר מאוד התפתח לריב פיזי. רותי היכתה את גליה.

גליה נזכרה שההורים לימדו אותה שאם מישהו מתחיל איתה, רק אם

מישהו מתחיל איתה, שתחזיר לו. היא השתמשה בזיכרון הזה, והחזירה

לרותי כפל כפליים.

 

-2-

 

כמו בכל יום שגרתי רגיל, שום דבר לא בישר או הכין אותה אל הבאות…

היום סבתא אספה את גליה מהגן.

סבתא, איפה אבא ?

היום אבא קצת עסוק ולא הצליח להגיע אז אני באתי במקומו.

במה הוא עסוק ?

יש לו הרבה עבודה היום.

אבל כל יום יש לו עבודה והוא בא.

נכון. אבל היום יש לו קצת יותר עבודה מבכל יום והוא לא הצליח

להגיע.

אז למה אמא לא באה לקחת אותי ?

כי אמא גם בעבודה.

כשהגיעו הביתה, רצה גליה לחפש את אבא. הרי סבתא אמרה שאבא

עסוק ואמא בעבודה. אז מה פתאום אמא כבר בבית ? כולם בבית ?

מה קרה ? מה קרה היום ? למה כולם בבית ? שאלה גליה.

גליה, אבא לא באמת עסוק. אבא איננו ולא יחזור. ענתה אמא.

מה ??? מה זה לא יחזור ??? איפה הוא ???

אבא עלה לשמיים.

מה זאת אומרת עלה לשמיים ? איך ? עם סולם ? ולמה לא יחזור ?

כי מי שעולה לשמיים לא חוזר.

גליה לא הבינה איך אבא עזב פתאום. לאן אבא "נעלם".

גליה כל הזמן חיפשה את אבא. חשבה שאבא משחק איתה מחבואים,

מתחבא לה. היא חיפשה בתוך הארונות, מתחת למיטה – אבל אבא

איננו.

במשך כשבוע הרבה אנשים נכנסו ויצאו אל הבית וממנו, מבוקר עד ערב.

 

-3-

 

משתתפים בצערה של גליה והמשפחה, מנחמים.

אבל גליה כועסת. מה פתאום אבא נעלם ככה סתם ?

מאז כל חייה של גליה השתנו כרעם ביום בהיר.

מאז, אמא לקחה את גליה לגן בכל יום ובסופו. גליה המתינה לה ליד

השער.

יום אחד אמא איחרה להגיע.

גליה יצאה אל השער לחכות לה, לראות אולי היא יורדת מהאוטובוס.

גליה הביטה מהשער, אוטובוסים עוברים אחד אחרי השני, אבל אף אחד

מהם לא מחזיר את אמא.

מה קרה לאמא ? למה היא לא חוזרת ?

גליה התחילה לבכות, לא יודעת מה לעשות. ואז, סוף סוף, הגיע עוד

אוטובוס. גליה קוותה שהפעם אמא תרד ממנו, והיא אכן ירדה.

גליה נשמה לרווחה ורצה לכיוונה.

אמא נכנסה.

אמא, מה קרה ? למה כ"כ איחרת להגיע ?

כי היתה תאונה בדרך והאוטובוס התעכב.

ממש, אבל ממש, דאגתי לך, חשבתי שכבר קרה משהו.

אמא חיבקה את גליה ונשקה לה.

אל תדאגי ילדתי. זה לא הזמן שלך לדאוג עכשיו. את, הזמן שלך עכשיו

להיות ילדה ולהינות עם החברים, לשחק. תפקידי שלי הוא לדאוג לך !

ולא כל איחור הוא אסון.

4 Comments

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן